"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק."
דברים פרק טז

 

התחום הפלילי


התחום הפלילי הנו אחד מתחומי ההתמחות העיקריים במשרדינו.
עו"ד גלעד כצמן הנו בעל נסיון של 20 שנים בייצוג חשודים ונאשמים בתחום הפלילי.

צוות המשרד מנוסה מאד בייצוג וייעוץ בנושאי משפט פלילי ובמגוון גדול של עבירות פליליות. לעורכי הדין בראשותו של עו"ד גלעד כצמן, נסיון רב, של שנים רבות וייצוג באלפי תיקים. המשרד מייצג במגוון עבירות פליליות, עבירות רכוש, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות מין כמו כן למשרד התמחות מיוחדת בייצוג נאשמים בעבירות צווארון לבן, עבירות כלכליות, עבירות בורסה, עבירות תעבורה ועבירות תכנון ובנייה. בנוסף מתמחים עו"ד כצמן וצוות המשרד בייצוג עצורים בהליכי מעצר לצרכי חקירה ומעצר לאחר הגשת כתב אשום וכן ייצוג, אסירים בעתירות מנהליות. כמו כן מייצג המשרד בעררים וערעורים על פסקי דין לבתי המשפט המחוזי והעליון.

זכויות חשודים ונאשמים

עיקר עבודתינו בייצוג חשודים ונאשמים הוא שמירה אדוקה על זכויותיהם בחוק. החוק הפלילי התפתח במהלך השנים, בין השאר, בהגדרת והדגשת זכויותיהם של חשודים ונאשמים במשפט הפלילי. שמירה על זכויות אלה קריטית בכדי להבטיח הליך משפטי הוגן צודק, המקדש אח חקר האמת ומונעת הרשעת חפים מפשע.

יש להקפיד על זכויות אלה ומנסיון רב ניתן לומר שבהקפדה בלתי מתפשרת על זכויות נאשמים יש משום קדום אמיתי לסיכוי להגיע לתוצאות משפטיות העולות בקנה אחד עם האמת. על קצה המזלג, להלן מספר זכויות בסיסות של נחקרים ונאשמים בעבירות פליליות:

לחשודים הזכות לדעת במה הנם חשודים, להיוועץ בעו"ד טרם חקירתם, וזכותם לבחור בשתיקה בעת החקירה. לעצורים הזכות להודיע על מעצרם לאדם קרוב, ולהיות מיוצגים ע"י עו"ד. בעת חקירה ניתן לעצור חשודים במידה ומתקיים חשד סביר וקיימת עילת מעצר ולאחר 30 ימי חקירה יש לשחררם אלה אם מוגש כתב אשום נגדם או מתקבל אשור מיוחד.

לאחר הגשת כתב אשום, תבקש לעתים התביעה לעצור את הנאשם עד לתם ההליכים נגדו וזה יקרה רק לאחר שבית המשפט יסבור כי מתקיימות ראיות לכאורה נגד הנאשם וקמה עיל מעצר. גם אז על בית המשפט לבחון חלופת מעצר אשר פגיעתה בנאשם תהא פחותה ועדיין תשיג את מטרות המעצר.

לנאשמים הזכות להיות מיוצגים אם חפצים בכך, זכותם לקבל את כתב האשום נגדם ולקבל את כל חומר החקירה הרלבנטי בעניינם.

לנאשמים עומדת הזכות לטעון טענות מקדמיות בטרם יענו למיוחס להם בכתב האשום. זכות זו מעוגנת בחוק וכוללת את הזכות לבקש מבית המשפט, כבר בשלב, מקדמי לבחון פגמים בכתב האשום, לבחון נושאי חוסר סמכות, נושאי התיישנות ונושאי הגנה מן הצדק. על פי פסיקת בית המשפט העליון גם נושאים מנהליים הקשורים בבקורת מנהלית על התביעה יכולים וצריכים לעלות במסגרת ההליך הפלילי ולא בהליך נפרד, עד כדי בטול ההליך נגד הנאשם ידי בית המשפט הפלילי.

למורשעים בדין הזכות לערער לבית המשפט לערעור נגדם תוך 45 ימים וזכותם לבקש לעכב את בצוע העונש שהוטל עליהם עד להכרעה בערעורם. משרדינו שם לו למטרה לשמור על זכויותיהם של חשודים ונאשמים אותם אנו מייצגים.

סגירת תיקים פליליים

כתבי אשום מוגשים לבית המשפט על ידי התביעה כאשר מתגבשות כנגד חשוד ראיות לכאורה, אשר מקימות סיכוי סביר להרשעתו בדין. גם אז על תובע לבחון באם מתקיים עניין ציבורי בהאשמת החשוד והפיכתו לנאשם. הטפול המשפטי בתיק פלילי ראוי שיתחיל עוד בשלב החקירה ולאחר מכן בשלב בו התביעה שוקלת את צעדיה. עו"ד כצמן דוגל בשמירה על קשר מתמיד עם גורמי התביעה לאחר סיום החקירה בנסיון להביא לסגירת התיק טרם הגשת כתב אשום.

לחשוד מספר כלים חשובים בשלב קריטי זה, הוא השלב בו שוקלת התביעה באם להגיש נגדו כתב אשום. לחשטד בעבירה מסוג פשע הזכות להיות מיודע על הכוונה להגיש נגדו כתב אשום ולערוך שימוע בו ישכנע עורך דינו את התביעה מדוע לא לעשות כן או אולי להגיש כתב אשום אחר מרוכך יותר. אנו במשרד עומדים על עריכת שימוע ללקוח חשוד, גם בעבירות קלות יותר. יתרה מזאת ניתן לפנות לתביעה ולבקש את גניזת התיק גם אם יש ראיות לכאורה ולהציע למשל להעלות תרומה במקום העמדה לדין. לצורך עריכת שימוע לחשוד ניתן לקבל את חומר החקירה נגדו או עקרו לפחות. דרך נוספת לסגירת תיק נגד נאשם היא הגשת בקשה לעכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה. בקשה כזו הנה בעצם סוג של ערר על החלטת התביעה כי יש עניין ציבורי בהגשת כתב האשום ועכוב הליכים אם יינתן, יביא את ההליכים המשפטיים לסיום.

הגשת כתב אשום וניהול המשפט

עם הגשת כתב האשום נגד נאשם יש להקפיד הקפדה יתרנ על קבלת כל חומר החקירה נגדו, ולבחון היטב עם כולו הועבר לידי הסניגור. לאחר קריאה מדוקדקת של חומר החקירה אנו במשרד מגבשים את האסטרטגיה בה יש לנקוט.

יש לשקול מהן הראיות נגד ובעד הנאשם, האם הן קבילות ומה משקלן. האם עומדות לנאשם טענות הגנה, טענות מקדמיות ומנהליות. ןהאם הופרו זכויותיו במהלך החקירה או הליך הגשת כתב האשום על ידי התביעה. לאחר שלב הבדיקה כאמור נחליט בעיצה אחת עם הנאשם כיצד להגיב לאשמה כנגדו והאם לנהל מו"מ עם התביעה במטרה להגיע להסדר טעון או לכפור באשמה ולנהל הוכחות.

הסדרי טעון

הסדרי טיעון הנם הסכמה עם התביעה מכל סוג שהוא המביאה לסיום ההליך ללא ניהול הוכחות בתיק ותוך הודאה באשמה או חלקה. להבדיל לעתים מגיעים הצדדים להסדרים דיוניים אשר לא אינם מביאים את התיק לסיום דווקא בהודאה, אך מקצרים את ההליך הפלילי כאשר מחלוקות מסויימות מיושבות בהסכמה. במסגרת הסדר טיעון לעתים, מתוקן כתב האשום לטובת הנאשם, ומוסכם על עונש כזה או אחר או על טווח ענישה כזו או אחרת.

הסדרי טיעון מהווים גורם מייעל במשפט הפלילי ומאפשרים מחד לנאשם לקבל וודאות גדולה יותר לגבי תוצאות ההליך נגדו ולתביעה לחסוך סיכונים וזמן. יחד עם זאת הנאשם המודה במסגרת הסדר מוותר על זכותו לנהל את ההליך נגדו, הכל כאשר בית המשפט אינו צד להסדר ויכול לקבלו או לדחותו. על פי פסיקת בית המשפט העליון יש לקבל הסדרי טיעון אלה אם כן אלה בלתי סבירים או ששיקולי התביעה לקבלם אינם סבירים. עפ"י מדיניות המשרד עריכת הסדרי טעון עם התביעה צריכה להעשות רק במקרים המתאימים ורק באופן ההולם את חוזקן של הראיות נגד הנאשם. ישנם מקרים רבים בהם יש לנהל את התיק על מנת להתגבר על מחלוקות מהותיות עם התביעה ולעתים אפשר לחזור לשולחן המו"מ לאחר נהול חלק מהתיק והעדת חלק מהעדים. בכל מקרה ההחלטה להגיע להסדר עם התביעה תעשה בעיצה אחת עם הנאשם ותוך הסבר מקיף ומפורט של הסיכונים והסיכויים הטמונים בהסדר כזה עבורו. ניהול הוכחות כאשר נאשם כופר באשמה נגדו ויש טעם ראייתי בניהול התיק יתנהל בתיק הליך של הבאת ראיות הוא הליך ההוכחות. יש לבחון בחינה עמוקה את הראיות בתיק ואת הטעם בניהול הוכחות. לא פעם ניהול של הליך הוכחות יכול ויביא להרעת מצבו של נאשם והסיכונים הם רבים, עד להרשעה, הרשעה בעבירה נוספת שלא עלתה מראש בכתב האשום וענישה מחמירה יותר. שקול הדעת של עורכי הדין במשרד, כולל בדיקת ראיות התביעה וההגנה, שיחה מקיפה עם הנאשם והערכה של הסיכוי בניהול התיק. כמובן שנאשם עומד על חפותו אין מנוס אלה לנהל את התיק תוך הבנה מלאה של המשמעות המשפטית, הסיכוי והסכון

פסק הדין

פסק דין במשפט פלילי כולל את הכרעת הדין. הכרעת הדין קובעת אם הנאשם זכאי או אשם ומורשע. יתכן מצב בו אדם יימצא אשם בביצוע עבירה פלילית, אך לא יורשע ע"י בית המשפט בהרשעה פלילית. כמו כן, לעיתים יורשע אדם רק בחלק מסעיפי האישום, ויזוכה בחלקים אחרים. השלב האחרון של הליך פלילי מתבצע במקרה של הרשעה – גזר דין. בגזר דין, יקבע עונשו של הנאשם. במידה ומורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות או בהודאה, ישמע בית המשפט מהצדדים ראיות וטעונים לעונש על מנת לקבוע את עונשו.

יש להערך לשלב הטעונים לעונש באופן מעמיק, לבדוק באם ישנם עדי אופי שחשוב שיאמרו דבריהם לבית המשפט, לבחון ראיות לעונש אפשריות שיביאו להקלה בעונש, כגון מסמכים המעידים על מצב בריאותי, אישי משפחתי, וכן יש לשקול את שליחתו של הנאשם לשרות מבחן על מנת שיחווה דעתו לגביו. באם ניתן לשקול את אי הרשעתו של הנאשם בדין (למרות קביעת אשמה) אזי חובה לבקש חיבור תסקיר אודותיו משרות המבחן. אי הרשעה בדין למרות קביעת אשמה במקרים מיוחדים מאפשר החוק שלא להרשיע נאשם, למרות קביעת אשמתו ולהטיל עליו עבודת שרות לתועלת הצבור ו/או צו מבחן. עפ"י פסיקת בית המשפט העליון המדובר במאזן בין הכלל והאינטרס הציבורי בהרשעתו של מי שנמצא אשם לבין האינטרס האישי שלא להיות מורשע במקרים מיוחדים. מקרים אלה הנם כאשר חומרת העבירות אינה גדולה אך נזקו של הנאשם בהרשעה הנו קונקרטי וגדול. פרבלגיה זו שמורה דרך כלל למי שזה לו משפטו הראשון וכאמור נוצר יחס בלתי סביר בין חומרת עבירה שאינה כה גדולה לבין נזק גדול לנאשם. במקרים המתאימים אנו מקפידים בהכנת הלקוח לפגישתו בשרות המבחן, ואסוף של כל ראייה המעידה על הנזק בהרשעתו בכדי להגישן לבית המשפט. גזר הדין

במידה והורשע נאשם על בית המשפט לגזור את דינו והטיל עליו עונש. ענישה פלילית הנה מגוונת מאד ולאחרונה תוקן החוק באופן שהוגדרו קרטריונים ברורים בסעיף 40 לחוק העונשין לגבי גזירת העונש, על בסיס עקרון ההלימה. לאור התקון לחוק על בית המשפט לקבוע מתחם עונשי מתאים ואז לקבוע בתוך המתחם מהו עונשו ההולם של הנאשם.

במסגרת הטעונים לעונש נקפיד על אסוף ראיות לעונש והבאת עדי אופי לעדות. כמו כן נקפיד על מציאת פסקי דין מתאימים במקרים דומים על מנת להצביע על הענישה המקלה המתאימה לכל מקרה ומקרה. הכנת הטעונים לעונש כוללת הארת האלמנטים המקלים בנסיבות בצוע העבירה, קרבה להגנה פלילית למשל יכולה להקל בעונש, גם אם לא הוכחה ההגנה במלואה. כמו כן נעמוד על נסיבות אישיות של נאשם, הבעת חרטה וסליחה ופיצוי הקורבן במקרים מתאימים. עם קבלת גזר הדין ובמידה וזה כולל עונש מאסר, נבקש את עכוב העונש על מנת לשקול צעדינו כולל הגשת ערעור לבית המשפט שלערעור.

ערעור פלילי

במידה ונסבור כי נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט ובעיצה אחת עם הלקוח נגיש ערעור לבית המשפט המחוזי או העליון.

ערעור הנו ייצוג הלקוח מחדש בבית משפט חדש וכרוך בהסכמה מחודשת עם הלקוח גם בעניין שכר טרחה. ניתן להגיש ערעור על האשמה והעונש או רק על העונש ולצורך הדיון בערעור נבקש

לעכב את בצוע העונש שהוטל עד להכרעה בערעור. בערעור פלילי יישב בדרך כלל הרכב של שלושה שופטים למעט בערעורי תעבורה ועבירות בנייה. הרכב השופטים יכול לקבל את הערעור או לדחותו אך לא יוכל להחמיר עם המערער אם התביעה לא הגישה ערעור נגדי.

ערעור נוסף לבית המשפט העליון הנו ברשות בית המשפט בלבד ורשות כזו תתקבל רק במידה והמדובר בסוגייה משפטית בעלת עניין ציבורי או בעיוות דיו קיצוני. גם כאן מדובר בהליך חדש אשר יש לשקלו בכבד ראש, הכל בעיצה אחת עם הלקוח.